האם חיסוני הקורונה השפיעו על התמותה העולמית? מחקר חדש מעלה שאלות

במהלך מגפת הקורונה, מדינות רבות ברחבי העולם השקיעו מאמצים אדירים במבצעי חיסון נרחבים, מתוך תקווה לבלום את התמותה ולשוב לשגרה. אך מחקר חדש של מדענים קנדיים, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מציג נתונים מפתיעים ומעוררי מחלוקת לגבי השפעת החיסונים על שיעור התמותה הכללית.

המחקר בחן נתונים מיותר מעשר מדינות בחצי הכדור הדרומי, בהן מלזיה, אוסטרליה, ניו זילנד, הפיליפינים, סינגפור ותאילנד. החוקרים ביקשו לבדוק כיצד השתנה שיעור התמותה הכללית (all-cause mortality) במהלך המגפה, ובמיוחד לאחר תחילת מבצעי החיסון. הממצאים הראו כי בכל המדינות שנבדקו, שיעור התמותה הכללית עלה בכל פעם שהחלו לחסן את האוכלוסייה נגד קורונה.

החוקרים מציינים כי לאחר חלוקת 13.1 מיליארד מנות חיסון ברחבי העולם, כ-17 מיליון בני אדם איבדו את חייהם כתוצאה מהחיסונים בלבד, לטענתם. במיוחד בלטו הנתונים בקרב קשישים, שם שיעור התמותה היה גבוה במיוחד לאחר קבלת מנות חיסון נוספות (בוסטרים).

המחקר מתאר כיצד בחלק מהמדינות לא נרשמה תמותת יתר מיד לאחר הכרזת ארגון הבריאות העולמי על המגפה במרץ 2020, אלא רק לאחר תחילת מבצעי החיסון. בנוסף, שיאים חסרי תקדים בתמותה נרשמו בינואר-פברואר 2022, במקביל או מיד לאחר חלוקת הבוסטרים, גם במדינות בהן לא הייתה עונת שפעת.

החוקרים מדגישים כי שיעור התמותה כתוצאה מהחיסונים עלה משמעותית עם הגיל, והגיע לכמעט 5% בקרב בני 90 ומעלה שקיבלו מנה רביעית. המשמעות: אחד מכל 20 קשישים שחוסנו במנה רביעית מת, לטענת המחקר, כתוצאה מהחיסון.

המחקר לא מצא אף מדינה בה נרשמה ירידה בתמותה הכללית בעקבות החיסונים. גם במדינות כמו הודו, קנדה, אוסטרליה, ישראל וארה"ב, נצפו שיאי תמותה במקביל למבצעי החיסון והבוסטרים. בארה"ב, למשל, נרשמו 160,000 מקרי תמותת יתר בקבוצת הגיל 25-64, בתקופה בה ניתנו מעל 60 מיליון מנות חיסון.

החוקרים מסכמים כי "אין עדות בנתונים הקשים לתועלת כלשהי של החיסונים במניעת תמותה כללית. לא ניצלו חיים". הם קוראים להמשיך ולבחון את הנתונים באופן ביקורתי, ולשקול מחדש את מדיניות החיסונים, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה.