מה ש־OpenAI לא רוצה שתדעו

הסרטון עוסק בביקורת חריפה כלפי OpenAI והאופן שבו היא מנהלת את תחום הבינה המלאכותית. נטען כי החברה הציגה את עצמה בתחילה כעמותה פתוחה שמטרתה לשתף ידע ולקדם את האנושות, אך בפועל עברה למודל עסקי סגור, הנשלט על ידי בעלי הון ותאגידים גדולים.

אחת הטענות המרכזיות היא ש־OpenAI הגבילה בכוונה את הגישה ליכולות האמיתיות של המודלים, תוך שליטה במידע ובתוצרים. המשתמשים מקבלים גרסאות מוחלשות ומסוננות, בעוד שיכולות מתקדמות נשמרות בידי גורמים עסקיים וממשלתיים. לפי הסרטון, הדבר נעשה מתוך אינטרס כלכלי ופוליטי ולא לטובת הציבור הרחב.

בנוסף, מוצגת טענה כי מנגנוני הצנזורה והבקרה שהוטמעו בתוך המודלים לא נועדו רק למנוע שימוש לרעה, אלא גם לעצב את תודעת המשתמשים ולכוון את המידע בהתאם לאג'נדה של ההנהלה והמשקיעים. זה כולל סינון תכנים מסוימים, הדגשת נרטיבים רצויים והסתרת אלטרנטיבות.

הביקורת מתייחסת גם לכך שחברות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט מחזיקות בשליטה ישירה או עקיפה על OpenAI, ובכך הופכת הבינה המלאכותית למשאב כלכלי סגור במקום לכלי פתוח לשימוש חופשי. נטען כי המהלך הזה פוגע בחופש המידע, מחליש את החדשנות, ומרכז כוח עצום בידיים של מעטים.

בהמשך מודגש כי הקו הרשמי של OpenAI, המציג את הצעדים הללו כהכרחיים לצורך "בטיחות", אינו שקוף ואינו כן. לפי הסרטון, מדובר בעיקר בהצדקה ציבורית שמטרתה למנוע ביקורת ולשמר שליטה.

לסיכום, המסר המרכזי הוא שההבטחות המקוריות של OpenAI כארגון קוד פתוח הפכו לכלי שליטה כלכלי ופוליטי. במקום לשחרר ידע שיכול להועיל לכלל האנושות, החברה נוקטת מדיניות שמקדמת אינטרסים צרים ומגבילה את הגישה לאחד הכלים החזקים ביותר שפותחו בעידן המודרני.