היום, כ"ז אדר, יום ההילולא של הגאון המקובל החסיד מארי חיים בן רבי יחיא סינואני זצוקללה"ה, סנגורם של ישראל.
עלה לגנזי מרומים ביום כ"ז אדר ה'תשל"ט.
ציטוט מתוך דברי הגאון הקדוש המקובל מארי חיים סינואני זצוקללה"ה:
"בענין הבחירות בארץ ישראל מגלים אנו דעתינו דעת תורה, שאיסור חמור וגמור על כל איש ואשה להשתתף בבחירות אלו"
עלה לגנזי מרומים, הגאון המקובל רִבִּי מארי חיים בן־רבי יחיא סינואני זצוקללה"ה זיע"א, דיין ומקובל אדיר, כיהן כאב בית דין במחוז שרעב וסינואן שבתימן, מגדולי חכמי ומקובלי תימן בדורנו.
רבנו התברך בזכרון נפלא ותלמודו נשתמר בידו, אולם הוא לא סמך על מתת אלוקים זו והמית עצמו באהלה של תורה בסיגופים וביגיעה מתמדת משולבת בעיון מעמיק. דרכו בלימוד לא היתה חזון נפרץ בתימן, שכן רבים נהנו ללמוד מתוך קונטרסים, וקיצורי דינים בשל חוסר בספרים, אולם רבנו חתר להגיע למקורות עצמם ולדלות מהם את החידושים המאירים. דרך זו הנחיל לתלמידיו בישיבה שהקים בעירו. רבנו הרבה לנדוד ברחבי המחוזות אשר תחת חסותו כדי לחזק את בדקי הדת ולהנחיל תורה לעדרים.
מתלמידיו המובהקים: המקובל הגאון רבי מרדכי שרעבי זצוקללה"ה זיע"א, של הרה"ג סעדיה בן אור זיע"א, של רבי עוזי משולם הי"ד זיע"א ושל גדולים נוספים.
כבוד הרה"ג חיים ברבי יחיא סינואני זצוקללה"ה כתב קרוב לעשרים ספרי קודש, מנגלה ועד נסתר.
בשנת ה'תש"ו הקימה התנועה הציונית בשיתוף עם הבריטים ועם ארגון הג'וינט בחאשד (ליד עדן) את מחנה "גאולה" (מחנה חאשד) כבוד הרה"ג סינואני עבר לשם ומונה לנציג יהודי שרעב במה שהציונים כינו "מועצת הפליטים", מנהלת המחנה, ד"ר אולגה פיינברג שר"י, החליטה לפרק את "מועצת הפליטים", ומינתה רב מטעם הסוכנות הציונית שישמש כדיין המחנה. היא התלוננה על כבוד הרה"ג סינוואני ועל רבנים אחרים שלא צייתו לתפיסה הציונית בפני השלטונות הבריטיים, והם נשפטו ונקנסו.
את כבוד הרה"ג סינואני שלחו לכלא. מאז כליאתו, נהג המקובל האדיר להסתגר והפסיק לכתוב שירה.
כבוד הרה"ג סינואני זצוקללה"ה אמר כי "מדינת ישראל מכבידה על צער השכינה" ועל כן סירב לבקר בירושלם וחש וסיפר כי הגאולה קרובה לבוא.
מארי סינואני זיע"א פרסם פסק דין האוסר על יהודים שומרי מצוות לקחת חלק בבחירות לפרלמנט הציוני.
כבוד הגה"צ התגורר בעיר יהוד, הסתגר בביתו ולימד בביתו תלמידים. קיבל יהודים לכל עזרה ופעל ישועות.
עוד בהיותו נער, בסינואן, במחוז שרעב שבתימן (בקרבת תעז), חי בכפר של מקובלים, מדורי דורות. כבוד הרה"ג סינואני נטמן בבית החיים ביהוד. על קברו נכתב: "סניגורם של ישראל".
מתוך שירו האחרון של כבוד הרה"ג סינואני זיע"א, בעקבות כליאתו: (שירת ישראל בתימן חלק ג' עמוד 290)
נאום בנו יחיא אני זר בן זרים / ועוינים לי רחוקים גם שארים.
דברם בי כמו חרב שלופה / ואין איש יחשוב זאת לחרפה.
בכן אשב אחשב מה הנסיבה? / ומסקנתי: הרי שילום לחובה.
זכותו יהא מגן בעדנו, אמ"ן!
🔷 לערוץ של עדי שם בדוי על שרת אינטרנט פרטי:
https://live.ahava528.com/channel/AdiShemBaduy