דרושים לבבות שלא התקשו כאבן ומסוגלים עדיין לדמם ולבכות, דרושים לבבות רכים, המסוגלים לזעוק לשמים, לבקש ולהתחנן להכיר בגלות הנוראה מכל ומתוך כך, לזעוק לגאולה בחסדי השם יתברך.
מלבד חשיפת השורש, חשיפת המורסה והצבת מראה מול פנינו, איני מוצאת עוד מה לעשות, ואולי זה הדבר היחיד שעלינו לעשות, על מנת שנרסק את לב האבן שלנו ובעצם כך נכשיר עצמנו לרבוץ ולקנות דעת טוב ודעת טוב, תבהיר לנו שכל שנותר לעשות הוא לזעוק זעקות שבר ונהי, ישירות אל אבינו שבשמים.