היום, כ' טבת הילולת רבנו הרמבם

היום, כ' בטבת, ד'תתקס"ה (שנת 4,965 לבריאת העולם) לפני 816 שנה, עלה לגנזי מרומים כבוד־קדושת רבנו, 'הנשר־הגדול', רִבִּי מֹשֶׁה בְּרִבִּי מַימוֹן הדיין, בעל המשנה־תורה (היד־החזקה) ובו ספר־המדע וספר־האהבה, הִלכות מלכים, השתלשלות תורה שבע"פ מהר־סיני עד ימינו אנו, פירוש המשנה (כּתבּ אל־סראג), בעל האִגרת תימן, המורֶה אותנו כיצד לזהות נביאי ומשיחי שקר, בעל אגרת תחיית־המתים, אגרת השְמד, מאמר העִיבּוּר (ובו חישובים אסטרונומיים שגדולי המתמטיקאים בימינו עוד לא התחילו להבין), מחבר המילות־הִגּיוֹן (מקאלה פי־צנאעת אל־מנטק), מחבר הִלכּות־הירושלמי, בעל ספרי רפואה ומורה־הנבוכים האדיר.
רבי משה ברבי מימון שחכמי אומות העולם מנסים לנכס אותו לעצמם ושראשי הערב־רב ב"אקדמי"ה" כבר ניכסו אותו ואת חכמתו לעצמם ומלמדים תורתו המסולפת דורות רבים רבים. אותו רמב"ם שבתי החולים של המדינה הציונית ובתי הספר של המדינה הציונית עושים שימוש בשמו הקדוש תוך עיוות מוחלט של דברי קדשו, כולם רוצים לנכס את חכמתו אליהם, אבל הוא אשר ניסח וכתב לדורות י"ג עיקרי האמונה שנפסקו הלכה לדורות:

א. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:
ב. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:
ג. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:
ד. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:
ה. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:
ו. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת:
ז. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית. וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים. לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:
ח. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
ט. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:
י. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:
יא. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו:
יב. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:
יג. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:

היום לפני 816 שנה ובכל יום ויום הוגים ומשננים בדברי קדשו. גְּדוֹל הפוסקים שְלְ־ישראל מאז קיבל משׁה רבנו, עליו השלום, את התורה על כל פְּרטיה ודקדוקיה מפי הגבורה. ממשֶׁה ועד משֶׁה לא קם כמשֶׁה! זכר צדיק וקדוש לברכה, לחיי העולם הבא.

"לפיכך קראתי שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם"

"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
רבנו מלמדנו הגיון יהודי מהו (הגות יהודית), מסביר ומפריך כל הדעות הכוזבות עבורנו, היחיד מאז רבנו סעדיה גאון זיע"א, שעוקר את התפיסה היוונית המשוקצת והחשוכה מאתנו, באומץ ומתוך הכרת תרבות יון ואדום ממשיכתה, לעומקן האפל.
יהי רצון שנשכיל ונזכה כולנו לדבוק ולהגות בדברי קדשו, וע"י כך נדע מי שׂח שקר ומי אמת, מי מנסה להוליכנו שולל ומי רועה ראוי, מהו מדע ומהי אהבה, מהם י"ג שרשי האמונה בבורא, מהי רפואה אמיתית, מה הקריטריונים למלכות ישראל אמיתית ונצא מן המבוך בו כולנו נבוכים. אכי"ר (אמן, כן יהי רצון).
זכות הרמב"ם הקדוש יהא מגן וצינה בעדנו וימליץ בשמים טוב בעדנו ונוושע במהרה בימינו, לישועתך קיויתי השם, אמן.