מאת: הראל בן ישי, 10 ביולי 2025
2025 נחשבת לאחת השנים הקשות בתולדות המדינה, עם עלייה בתחושת עוני, אבטלה, סגירת עסקים, ומשברים ביטחוניים וחברתיים. שש שנים חלפו מאז פרצה מגפת הקורונה, אך נדמה כי ישראל לא מצליחה להתרומם. המשבר החוקתי, מלחמת עזה, עימותים עם איראן, והמשבר הכלכלי – כל אלה יצרו מציאות חברתית וכלכלית קשה במיוחד. בתוך כל הכאוס, יש גוף אחד שמסמל יותר מכל את השבר החברתי: המוסד לביטוח לאומי.
"הבטחת הכנסה" – הבטחה ריקה
הבוקר, כמו בכל בוקר, עמדו עשרות אנשים בתור הארוך מחוץ לסניף ביטוח לאומי. חלקם מבוגרים, חלקם הורים לילדים, חלקם פשוט אזרחים שאיבדו הכול. כולם מחכים לאותה "הבטחת הכנסה" – סכום שאמור לאפשר קיום בסיסי. "זה לא כסף, זו בדיחה אכזרית", מספרת רותי, אם חד-הורית, "אבל מה שמכאיב באמת זה לא הסכום – זה היחס".
יחס מזלזל, פקידים אדישים, והשפלה יומיומית
הסיפורים חוזרים על עצמם: פקידים שמדברים בזלזול, מטילים ספק בזכאות, דורשים שוב ושוב מסמכים, ולעיתים אף מאיימים בשלילת זכויות. "כל פקיד מתנהג כאילו הוא רופא, שופט ותליין", מספר יוסי, מובטל בן 52. "הם חודרים לי לפרטיות, שואלים שאלות מביכות, מתייחסים אליי כאילו אני רמאי".
רבים מהפקידים חסרי הכשרה אמיתית, ולעיתים נדמה כי המערכת כולה בנויה להרחיק את האזרח, לא לעזור לו. "הם לא מקשיבים, לא מבינים, לא אכפת להם", אומרת סימה, מתמודדת נפש. "אני יוצאת משם בוכה, מרוסקת".
מוסד סוציאלי? או מנגנון של ניכור
המוסד לביטוח לאומי מתהדר בכך שהוא "המגן החברתי של ישראל", אך המציאות רחוקה מכך. בשנים האחרונות, עם התגברות המשברים, הפך המוסד למנגנון ביורוקרטי קר, שמטרתו העיקרית היא להקשות, להרתיע, ולחסוך תקציב – גם במחיר של רמיסת החלשים.
אבטחה כבדה – סמל לאובדן אמון
הכניסה לסניפי ביטוח לאומי ולשכות התעסוקה הפכה למבצר: מאבטחים חמושים, גדרות, מצלמות, בידוק קפדני. "זה המקום הכי מאובטח בישראל", אומר בחיוך מריר אחד הפונים, "כנראה מפחדים מאיתנו – העניים, המובטלים, הנכים".
משבר כלכלי, מטבע דיגיטלי, ותחושת ייאוש
המשבר הכלכלי החריף, סגירת העסקים, ירידת דירוג האשראי, והמעבר למטבע דיגיטלי – כל אלה הפכו את החיים לבלתי אפשריים עבור רבים. "המדינה מתפרקת, ואנחנו משלמים את המחיר", אומרת רותי. "הביטוח הלאומי היה אמור להיות רשת הביטחון – בפועל, הוא הפך לרשת לוכדת".
סיכום: זעקה שנכתבת בהיסטוריה
ההיסטוריה תזכור את השנים האלו כתקופה שבה המדינה הפנתה עורף לחלשים. המוסד לביטוח לאומי, שאמור היה להגן, הפך לסמל של ניכור, השפלה וייאוש.
הדברים האלו מוכרחים להיכתב, להיחקר, ולהיות מתועדים – כדי שמישהו, בעתיד, יוכל לתקן את מה שנשבר כאן