בישראל: בין מאבק בהון השחור למעבר לתשלומים דיגיטליים
בישראל: בין מאבק בהון השחור למעבר לתשלומים דיגיטליים
מיטל לב ארי newsfromaroundtheworld
02/23/2025 08:44:47
בשנת 2024, עלתה בישראל הצעה לבטל את שטר ה-200 שקלים, במטרה להיאבק בהון השחור ולהגביר את הפיקוח על תנועות הכספים. הצעה זו עוררה דיון ציבורי נרחב, במיוחד לאור המגמה הגוברת של מעבר לתשלומים דיגיטליים.
הצעת הביטול והתגובות
ההצעה לבטל את שטר ה-200 שקלים נבעה מההבנה כי שטרות בערך גבוה משמשים לעיתים קרובות לצבירת הון בלתי מדווח ולהעלמות מס. במהלך מבצעי אכיפה, נתפסו כמויות משמעותיות של מזומן, בעיקר בשטרות של 200 שקלים, מה שהוביל למחשבה כי ביטול השטר יסייע בצמצום ההון השחור. עם זאת, בנק ישראל הבהיר כי "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל... אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו" (בנק ישראל).
מעבר לתשלומים דיגיטליים
במקביל, נרשמה עלייה משמעותית בשימוש בתשלומים דיגיטליים בישראל. נתוני חברת שב"א מצביעם על כך שבאפריל 2024, הוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים הגיעו ל-5.548 מיליארד שקלים, המהווים כ-29% מסך ההוצאות בעסקאות פיזיות בבתי עסק (וואלה עסקים) (themarker.com). מגמה זו מעידה על שינוי בהרגלי הצריכה והעדפה גוברת לאמצעי תשלום דיגיטליים על פני מזומן.
צבירת הון במזומן
שטרות בערך גבוה, כמו שטר ה-200 שקלים, משמשים לעיתים קרובות לצבירת הון בלתי מדווח. במהלך מבצעי אכיפה, נתפסו כמויות משמעותיות של מזומן, בעיקר בשטרות של 200 שקלים, מה שהוביל למחשבה כי ביטול השטר יסייע בצמצום ההון השחור (ICE) (ynet).
לאחרונה מי עם לא ...... הנחה לקדם את ביטול השטרות בהקדם
סיכום
הדיון סביב ביטול שטר ה-200 שקלים משקף את המתח בין הצורך להיאבק בהון השחור לבין הצורך לשמור על יציבות ופשטות במערכת הכספית. במקביל, המעבר המואץ לתשלומים דיגיטליים משנה את פני הכלכלה הישראלית, ומציב אתגרי התאמה הן לציבור והן למוסדות הפיננסיים.
 תומכים ב ALIVE528 והופכים לשותפים להמשך הדרך |
 העתיד של עסקאות פיננסיות: מדריך מקיף לארנקים דיגיטליים |
